מהו ADHD?
הפרעת קשב וריכוז – Attention Deficit Hyperactivity Disorder
היא הפרעה הקרובה מאד לתפקודו הנורמלי של הילד, אך עם זאת היא עלולה לגרום סבל ניכר לילד עצמו ולסביבה. שילוב זה הוא ההופך הפרעה זו לקשה כל כך, הן לאבחון והן לטיפול. ADHD מוגדרת ע”י ספר האבחנות של החברה האמריקאית לפסיכיאטריה, DSM – IV כהפרעה הכוללת שני תחומים: ליקוי בקשב והתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיבית, כאשר התסמינים השונים מקובצים סביב שני תחומים אלו.
ההגדרה כוללת מספר תנאים:
א. קיום שישה או יותר מהסימפטומים הבאים (בתחום I או II) התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים בצידה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות:
I. חוסר קשב
- לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טיפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
- לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.
- לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.
- לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי”ס, מטלות בעבודה וכו´ (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית-מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).
- לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.
- לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות, הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך (כגון לימודים בביה”ס או שעורי בית)
- לעתים קרובות מאבד דברים הדרושים למטלות או לפעילויות (עטים, עפרונות, מחברות).
- לעתים קרובות מוסח ע”י גירויים חיצוניים.
- לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות
II. היפראקטיביות-אימפולסיביות
- לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכסא.
- לעתים קרובות עוזב את כסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה להישאר ישוב.
- לעתים קרובות רץ או מטפס באופן מוגזם במצבים לא תואמים (במתבגרים או במבוגרים מספיקה תחושת אי-שקט)
- לעתים קרובות חש קושי בעיסוק בפעילויות פנאי או במשחק שקט.
- לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או כאילו יש לו “מנוע בישבן”.
- לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה. אימפולסיביות
- לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.
- לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
- לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו´).
ב. חלק מהתסמינים ההיפראקטיביים אימפולסיביים או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.
ג. חלק מההפרעה מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי”ס).
ד. חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה”ס או בעבודה
ה. התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של PDD, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים להסבר טוב יותר ע”י הפרעה נפשית אחרת כגון הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה או הפרעת אישיות. חשוב לציין, כי התסמינים יכולים להיות שונים מאד בחומרתם ובעוצמתם בין ילדים שונים, ואף באותו ילד עצמו במצבים שונים. התסמינים אף משתנים באופיים עם הגיל.
שכיחות ADHD באוכלוסייה נעה בין 3-10%, כאשר ההערכה המקובלת בארה”ב היא סביב 5% . האבחנה שכיחה בהרבה בזכרים, ביחס של 1:9 זכרים: נקבות .
מהלך ה – ADHD נחשב היום כרוני. ההערכה היא, שרק 30% מפסיקים לסבול ממכלול התסמינים בגיל ההתבגרות, וגם לגביהם קיימת הפרעה שארית. התסמינים העיקריים המשתמרים הם אלו של חוסר הקשב, בעוד ההיפראקטיביות הופכת עם השנים לתחושת חוסר מנוחה פנימית.
שיטות טיפול
- תרופות (רטלין, קונצרטה, וכדומה)
- טיפול פסיכולוגי התנהגותי
- טיפול בעזרת נוירופידבק
- אימון אישי
- ספורט
- הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז
לצפייה במגוון של תרופות ותוספי תזונה להפרעת קשב וריכוז לחץ כאן
"
