מינרלים לבריאות

אוצרות האדמה...

האם חשבתם אי פעם שאפשר לאכול אבנים? ולא רק אפשר – גם רצוי. ולא רק רצוי – זה מאוד בריא. ולא רק בריא... בקיצור, בואו ונדבר על מינרלים. אותם חומרים, המלווים את האנושות המון שנים. במאמר זה נדבר רק על קמצוץ קטן מהם –מתוך המגוון העצום של המינרלים בטבע, וגם מבחינת כמות המינרלים שאנו צורכים ביום יום. מינרלים לבריאות!

המינרלים בגוף האדם

הגדרה.

החלוקה הראשונית של המינרלים היא לקבוצות ע""פ כמות הצריכה:

• מקרו-מינרלים (מה שנקרא ""המינרלים"")
• מיקרו-מינרלים (יסודות קורט)

בגוף האדם יש שימוש קבוע במינרלים וקיים צורך מתמיד בהשלמתם.

סוגי מינרלים:

• מינרלים (מקרו-מינרלים): סידן, זרחן, מגנזיום, אשלגן, נתרן, כלור, גופרית.

צריכה יומית יחסית גבוהה: עד שניים - שלושה גרם ליום.

• יסודות קורט (מיקרו-מינרלים): ברזל, נחושת, מנגן, אבץ, קובלט, יוד, כרום, מוליבדן וכו'.

צריכה יומית: מיליגרמים בודדים ולפעמים אפילו פחות. עם זאת, אם נוצר חסר – מופיעות בעיות רציניות: נפגעים תהליכי ייצור הדם, הפעילות ההורמונלית, תהליכי הגדילה והצמיחה.

איזון.

כל המינרלים הם חיוניים וחייבים להיכלל בתזונה היומית. יתר על כן, הם חייבים להימצא ביחסים מיוחדים בינם לבין עצמם. הגוף אמור לשמור על איזון המצב בסיסי-חומצי בו כך שכמויות של נתרן, אשלגן, סידן - מינרלים הנקראים ""בסיסיים"" - גוברת על גופרית, זרחן, כלור, פלואור ומינרלים אחרים הנקראים ""חומציים"".

מינרלים מגיעים עלינו מעולם הדומם בעזרת עולם החי והצומח.

מקור למינרלים ויסודות קורט מסוג חומצי הם מאכלים נפוצים (בשר, דגים, ביצים, גבינות, דגנים ומוצרי קמח).

מקור למינרלים ויסודות קורט מסוג בסיסי הן פרות וירקות.

סוגי המינרלים.

סידן ופוספטים, במיוחד אורטופוספאט (orthophosphate) מהווים בסיס מינרלי לעצמות ולשיניים. תרכובות סידן אחרות משתתפות בפעילות השרירים. הסידן - חלק מנוזל הרקמות, גרעין ורקמת דופן התא, מפחית את התגובות האלרגיות – הדבר החשוב במיוחד בתקופתנו. צריכה יומית של סידן 0.8 – 2 גרם. המקורות למינרל זה נחשבים טחינה, סומסום, שעועית, פטרוזיליה, בצל ירוק, כוסמת, שיבולת שועל, גזר, אפונה, ביצים, חלב ויוגורט, גבינת קוטג', גבינות, דגים.

תהליך ספיגת חומרים מזינים הינו תהליך מורכב היות ויחד עם החומרים הנחוצים מגיעים גם כאלה המפריעים לספיגה. במקרה של סידן המפריעים העיקרים הם חומצה אוקסלית וחומר בשם פיטין (phytin) – שניהם מתחברים לסידן והופכים אותו לבלתי ספיג.

יחד עם החומצה האוקסלית יוצר הסידן תרכובת סידן-אוקסלט עם מסיסות נמוכה מאוד ובמקרים קשים גורם לאבנים בכליות.

לצערנו, סובין חיטה, סלק, אגוזי מלך, תות שדה, קקאו ושוקולד מעלים את רמת החומצה האוקסלית בשתן ועלולים לגרום להיווצרות אבנים בכליות.

כאמור, הפיטין מחזיק את הסידן ומונע את ספיגתו. החומר נמצא בירקות ודגנים ובעת חימום נהרס כמעט כליל ולכן בצורה זו גורם פחות בעיות. לחם שיפון, למשל,בריא יותר מלחם חיטה מפני שהוא מכיל פחות פיטין.

לעיתים משתמשים בפיטין כחלק מטיפול תרופתי בעודף סידן (לדוגמה, בחשש להיווצרות אבנים בכליות).

זרחן שייך לקבוצת המקרו-מינרלים. הזרחן מרכיב שקיים בעצמות וברקמת העצבים.

מקור הזרחן הוא בדרך כלל ממזון חלבוני, כמו חלב ומוצריו.

מדענים מאמינים שיש לשמור על האיזון בין סידן לזרחן: היחס של סידן וזרחן במזון הטוב ביותר הוא של 1:1 (במקרים מיוחדים 1 : 1.5). עודף של זרחן עלול לגרום לבריחת סידן מהעצמות (אוסטאופורוזיס), מה שמוביל לירידה בחוזק העצמות, לסדקים ולשברים.

מגנזיום ותרכובות סידן מהווים בסיס של רקמת העצם. ניתן למצוא אותם בירקות ירוקים (מגנזיום הוא חלק מהכלורופיל).

ההמלצה היא לאכול ירקות טריים בכל ימות השנה ובכך לספק את הצורך של הגוף במגנזיום. צריכה יומית של מגנזיום היא כ- 0.4 גרם.

במידה ולא אוכלים מספיק מומלץ למצוא תוסף מזון מתאים.

אשלגן ונתרן - שני מווסתים של חילוף החומרים במשק המים ומלחי הגוף. האשלגן גורם להפרשת מים והנתרן גורם לצבירת מים בגוף. צבירת נוזלים גורמת לעליית לחץ הדם, אחד הגורמים לאירועי לב. כאשר יש צורך להיפטר מעודפי מים בגוף – מומלצת תזונה ללא מלח (ללא נתרן כלורי). צבירת נוזלים מיותרים גורמת לבצקת והפרעות בתפקודי כליות. באותה מידה, נתרן חשוב לוויסות לחץ דם וכיווץ השרירים (למשל פעימות הלב). יחד עם הנוזלים נתרן עוזר להכניס חומרים מזינים לתוך התא.

כלור. הצורך האנושי בכלור בדרך כלל מתמלא בעזרת מלח בישול NaCl. כלור נחוץ כדי לייצר חומצה הידרוכלורית (HCl), אשר נוצרת בקיבה. הנתרן הכלורי מופרש עם הזיעה, ולכן צריכת מלח יומית לעובדים באקלים החם היא מוגברת ומגיעה לכ 20 גרם ליום .

ברזל. דרוש לייצור הדם ולתפקוד תקין של רקמות הגוף. הברזל הוא זה שנושא את החמצן בגוף.

מזונות מין החי העשירים במיוחד בברזל (בצורה טובה לספיגה) - כבד, בשר, דגים , ביצים. מזונות מן הצומח העשירים בו - תפוחים, צימוקים, רימונים.

תה וקפה מפריעים לספיגת הברזל ולכן, לא מומלץ לשתות משקאות אלה סמוך לארוחה המכילה ברזל.

גם אלכוהול ועישון מפריעים לספיגת ברזל.על מנת לשפר את ספיגת הברזל מומלץ ליטול ויטמין C או לאכול מזונות העשירים בו כגון פירות הדר, מנגו, אננס, גמבה וכיו""ב.

יסודות הקורט. צריכה של יסודות הקורט היא קטנה בהרבה (פי 400 - 500) ממקרו-מינרלים.

הפלואור חיוני לבריאות העצם ורקמות השן במיוחד. אבץ, קובלט, נחושת – מרכיבים חיוניים ביצירת הדם, תרכובות מנגן אחראיות לצמיחה, רבייה, וחוסר במנגן עלול לגרום להפרעות נוירולוגיות. המקור לאבץ, נחושת וקובלט הוא הירקות - גזר, כרוב, פטרוזיליה ובמיוחד הסלק.