איך ניתן להקטין תנודות ברמת הסוכר?

אצל אדם בריא ללא מחלת סוכרת רמות הסוכר נשמרות היטב לפחות 90% מהזמן בתחום הצר שבין 60 ל-110, כאשר האחראים העיקריים לכך הם שני הורמונים:

הורמון האינסולין - אשר מחדיר את הגלוקוז לתוך התאים ומביא לירידה ברמות הסוכר בדם ובכך שומר מפני רמות גבוהות של סוכר בדם.

הורמון הגלוקגון - אשר פעולתו הפוכה לזו של האינסולין ע""י כך שהוא מעורר שחרור של גלוקוז אל תוך זרם הדם ובכך שומר מפני רמות נמוכות מדי של סוכר בדם.

אצל אדם סוכרתי איזון הסוכר מופר מאחר וישנה הפרעה חלקית (סוכרת 2) או מלאה (סוכרת 1) ביכולת של הגוף לווסת ולשמור על איזון אדוק של רמות הסוכר בדם.
בסוכרת סוג 1 הטיפול התרופתי העיקרי להורדת רמות הסוכר בדם הוא אינסולין.
בסוכרת סוג 2 הטיפול התרופתי יכול להיות ע""י מתן כדורים שונים, בניהם כדורים ממריצי לבלב אשר מגרים את הלבלב לייצר יותר אינסולין וכדורים לתנגודת אינסולין אשר תפקידם הוא עיכוב של ייצור הגלוקוז בכבד והגברת הרגישות של השריר ורקמת השומן לאינסולין.

מרבית חולי סוכרת 2 נזקקים בשלב מתקדם יותר של מחלת הסוכרת למתן זריקות של אינסולין. בסוכרת 2 הטיפול נקבע ומשתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו הרפואי האישי.

מזריקים אינסולין/בולעים כדורים, מדוע עדיין יש קפיצות ברמות הסוכר?

מסתבר שטיפול תרופתי לבדו אינו מספיק.
לדאבוננו, לא קיים היום טיפול אשר מסוגל לחקות את האיזון המושלם אשר מושג אצל אדם בריא מבלי שום מאמץ מצדו. השאלה הנשאלת היא מה עוד ניתן לעשות כדי להקטין את התנודות ברמות הסוכר ולשמור על רמות סוכר קרובות ככל האפשר לאדם בריא.
ובכן יש דברים אשר אינם בשליטתנו ויש דברים שאם נלמד אותם לעומק, נוכל לשפר באופן משמעותי את איזון הסוכר ובכך להפחית עוד יותר את הסיכויים לסיבוכים, שזו בעצם המטרה לשמה אנו רוצים לטפל בסוכרת טוב ככל האפשר.
בכתבה זו אנסה להרחיב ולהסביר על גורמים נוספים המשפיעים על רמות הסוכר וכיצד ניתן לנצל אותם לטובתנו.

פעילות גופנית:

על פי מחקרים רבים, לפעילות גופנית ישנה חשיבות רבה בהורדה של רמת הסיכון לשלל מחלות שונות ומשונות ביניהם סוכרת 2, מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן.
היא תורמת רבות גם למראה החיצוני, לדימוי עצמי חיובי וידועה גם כמפחיתת דיכאון ומשפרת את מצב הרוח.
כיום, אי פעילות גופנית נחשבת כגורם סיכון לכל דבר ולכן עלינו לבצע פעילות גופנית סדירה מספר פעמים בשבוע כחלק משלים לטיפול התרופתי והתזונתי בסוכרת.

בסוכרת סוג 2: הפעילות הגופנית עוזרת מאד להפחתת התנגודת לאינסולין בכך שהיא מגבירה את הרגישות של הרקמות לאינסולין ועוזרת לשמירה ולעיתים עלייה במסת השריר ובכך תורמת רבות להפחתת התנגודת לאינסולין. כתוצאה מכך חל שיפור ביכולת הגוף לווסת את רמות הסוכר בדם.

בסוכרת סוג 1: הפעילות הגופנית, ברוב המקרים, גורמת באופן מהיר לירידה ברמת הסוכר. פעילות גופנית של שעה מסוגלת לתת את אותו אפקט של הורדת סוכר, כמו מתן 2-3 יחידות אינסולין (משתנה מאדם לאדם). אצל חולי סוכרת 1 אשר מתאמנים באופן קבוע וסדיר חילוף החומרים גבוה יותר, גופם רגיש יותר לאינסולין, הם נזקקים לפחות אינסולין כדי להוריד את רמות הסוכר ובכך יותר קל להם לשמור על רמות הסוכר ולמתן את הקפיצות ברמות הסוכר.

תזונה נכונה:

ישנם המון מחקרים אשר מצביעים על הקשר שבין תזונה לבריאות ואריכות ימים. ידוע כי תזונה נכונה תורמת ומשפיעה על משקל הגוף, הפחתת הסיכון למגוון מאד רחב של מחלות ביניהם סוכרת 2, מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן.
צריכה מאוזנת של כל מרכיבי המזון השונים חשובה מאד לבריאות בכלל ובסוכרת מהווה גורם חשוב ומשמעותי באיזון רמות הסוכר ובמיתון התנודות ברמות הסוכר.

כמויות: ככל שהארוחות קטנות יותר ונצרכות בשעות קבועות, כך קל יותר לשמור על איזון. בסוכרת מומלץ בד""כ לפרוס את הארוחות לאורך היממה ל6 ארוחות - 3 ארוחות עיקריות ו3 ארוחות ביניים.
בסוכרת סוג 2: קיים קושי ביכולת הגוף להתמודד עם כמויות גדולות של פחמימות הנצרכות בבת אחת, לכן פריסה של הארוחות לאורך היממה עוזרת לגוף לאזן טוב יותר את רמות הסוכר ולהקטין את טווח התנודות.
בסוכרת סוג 1: ככל שכמות הפחמימות בארוחה גדולה יותר, רמות הסוכר נוטות להישאר גבוהות לזמן ממושך יותר ומצריכות מינון גבוה יותר של אינסולין. דבר זה מקשה על חישוב מינוני אינסולין ומגביר את הסיכויים לתנודות רחבות יותר ברמות הסוכר. בכל פעם שחולה סוכרת 1 מחשב את כמות הפחמימות ומינון האינסולין שהוא צורך בארוחה, החישוב כמעט אף פעם אינו מדויק לגמרי ועלולות להיות סטיות בתוצאות, כלפי מעלה או כלפי מטה. יוצא שככל שכמות הפחמימות ומינון האינסולין גבוהים יותר כך הסטייה בחישוב תהיה גדולה ומשמעותית יותר, וכך גם התנודות.

שקילה ודיוק: ככל שאנו יודעים טוב יותר את הכמות המדויקת של (בעיקר) הפחמימות, כך ניתן לחשב יותר נכון את מינון האינסולין הנדרש לכיסוי הארוחה, נעשה פחות טעויות ונוכל ללמוד ולהעריך נכונה את כמות האינסולין המדויקת לאותה ארוחה ""מדויקת"". ככל שעושים יותר ניחושים, טווח הסטייה בין רמות הסוכר שציפינו לבין מה שיוצא בפועל, גדול יותר. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו היינו מזריקים אינסולין ""לפי העין"" ולא היה סימון של יחידות על גבי המזרק. ""בערך ""+ ""בערך"" = בערך. כדי ללמוד ולחשב בצורה יותר מדויקת נצטרך להשתמש בכמויות של אוכל ואינסולין יותר מדויקים.

הרכב הארוחה ואינדקס גליקמי:

אינדקס גליקמי הוא גורם חשוב המשפיע על קפיצות ברמות הסוכר. מאכלים בעלי אינדקס גליקמי נמוך קלים יותר לאיזון, כיוון שהם מתפרקים יותר לאט ולכן גם העלייה ברמת הסוכר תהיה מתונה יותר. חלבון,שומן וסיבים תזונתיים מאטים את קצב פירוק הפחמימות ובכך עוזרים להקטין את תנודות הסוכר.
כדאי שכל ארוחה תכיל את כל אבות המזון ביחס הנכון כך שתהיה ""מאוזנת"" יותר ובעלת אינדקס גליקמי נמוך יותר. מומלץ להיעזר בדיאטנית קלינית המתמחה בסוכרת לצורך בנייה מקצועית של תפריט מאוזן.

התאמה נכונה של סוג הטיפול ומינונים:

סוכרת 2: כיוון שסוכרת 2 היא מחלה מתקדמת, כדור שעבד טוב בשבילנו אתמול עשוי להיות לא מתאים או לא מספיק בשבילנו מחר. כאשר רואים שלא ניתן כבר להשיג את אותם היעדים בעזרת הטיפול הקיים, מתאימים לחולה טיפול אחר או שמוסיפים משהו לטיפול הקיים. לעיתים יוצאות גם תרופות חדשות לשוק אשר יכולות לתת מענה טוב יותר מאשר הטיפול הקיים. חולה סוכרת 2 צריך לקבל את הטיפול הטוב ביותר שקיים ושמתאים למצבו.

סוכרת 1: לפעמים כשרואים שטיפול באינסולין מסוים אינו מתאים או אינו מספיק נוח לחולה צריך לברר ואולי גם לנסות טיפול בסוגים אחרים של אינסולין ואף מעבר למשאבה. חשוב שצורת הטיפול תתאים לאורח חייו של הסוכרתי, על מנת שיהיו לו את הכלים הכי טובים עבורו לשלוט במחלה. גם מינונים עלולים להשתנות עם השנים מכל מיני סיבות.
כאשר מתקשים להשיג את היעדים הרצויים בעזרת אותם מינוני אינסולין, יש להיוועץ ברופא המטפל שעשוי להורות על שינויים במינוני האינסולין.

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שאינסולין המוזרק באזורים מסוימים בגוף, יכול להיספג מהר יותר ולהשפיע בהתאם וגם להפך. במשאבות למשל, כאשר מחליפים את מיקום הפרפרית למקום חדש, בד""כ האינסולין ייספג טוב יותר ביום הראשון ובכל יום שעובר איכות הספיגה שלו תרד והשפעתו בהתאם, אולם בד""כ לא מדובר בהבדלים קיצוניים.

גורמים נוספים:

ישנם הורמונים מסוימים העלולים לגרום לעלייה ברמות הסוכר ולקושי בשמירת האיזון. הורמונים אלו יכולים להיות משוחררים בגוף במצבים כמו- מצבי דחק (לחץ), הריון, מחזור, מחלה, הפרעות בבלוטת התריס ועוד..
ניתן להקטין את ההשפעות של מצבים אלו ע""י שינוי בטיפול בהתאם לאותו מצב. יש להיוועץ ברופא המטפל על מנת שיאבחן את מקור הבעיה.

שינה: כאשר לא ישנים מספיק ועייפים במהלך היום, ישנה נטייה לאכול יותר כדי ""לפצות"" על חוסר האנרגיה. כשישנים טוב חילוף החומרים עובד בצורה יעילה יותר, אנו פחות לחוצים ויש יותר חשק להיות פעילים. אין ספק ששינה טובה חשובה לאיכות חיים ותורמת לאיזון.

כדורים ותוספי מזון: ישנם תרופות מסוימות (סטרואידים למשל) אשר עלולים לגרום לעלייה ברמות הסוכר. גם תוספי מזון מסוימים כמו לדוגמא ויטמין C יכולים לגרום לעלייה ברמות הסוכר. לפעמים אנשים מתחילים לקחת כדור מסוים, הסוכר עולה באופן בלתי מובן והם אינם מקשרים זאת לאותו כדור שהם לקחו קודם. סוכרתי צריך לברר לפני שהוא לוקח כל תרופה או תוסף מזון, האם תתכן השפעה על רמות הסוכר ולהיערך לכך בהתאם.

אלכוהול וסמים: אלכוהול וסמים משפיעים על רמות הסוכר לכאן ולכאן, ועלולים לגרום למקרי היפוגליקמיה קשים עד אובדן הכרה, המצב בעייתי במיוחד כאשר הסוכרתי אינו מודע ליכולת שלהם להשפיע על רמות הסוכר ואינו נערך לכך בהתאם. סיבה נוספת היא כמובן הרגשת ""הסוטול"" המשפיעה על שיקול הדעת, וכן הדימיון הקיים בין תחושת השיכרות לבין תחושת סימנים של היפו. הסוכרתי יכול לחוש בסימנים של היפו ולקשר אותם לאותו משקה משכר או אותו סם ולא לטפל בהיפו. זהו מצב מסוכן ביותר ועלול במקרים מסוימים להיות גם קטלני.

לסיום:

כאשר מופיעים שינויים בלתי מובנים או בלתי צפויים ברמות הסוכר, ישנם סיבות לכך, גם אם אינם נראות לעין. לעיתים לא ניתן לגלות מיד את הסיבה, אך אפשר לעקוב ולראות האם הדבר חוזר על עצמו. חריגה חד פעמית היא קשה לפענוח, אבל חריגה שחוזרת על עצמה יכולה להצביע על כך שאולי יש פרמטר מסוים שאותו לא ידענו לחשב. גילוי אותו פרמטר וגודל השפעתו עלינו יאפשר לנו להיערך בהתאם לפעם הבאה.

אין די מקום להכיל ולפרט בכתבה זו את כל הגורמים העלולים להשפיע על רמות הסוכר, אך כולי תקווה כי כתבה זו תעזור ולו במעט להגברת המודעות לנושא חשוב זה.

כתבה זו נכתבה ע""י רוני
מנהל אתר ""ללא סוכר""